השאירו פרטיכם לקבלת מידע נוסף:
שם פרטי
שם משפחה
טלפון
דוא"ל
מלל חופשי
אני מאשר/ת קבלת דברי דוא"ל מאתר זה.

טיפים בנושא של הגנת הצרכן

1. קניתי מוצר בחנות ולאחר מס' ימים החלטתי עשיתי טעות. אין כל פגם במוצר אבל אני פשוט
לא מעוניין בו. האם ניתן להשיבו לחנות ולקבל את כספי בחזרה.

תשובה: זכות ביטול תוך 14 יום קיימת במקרים ספציפיים שבהם לא נעשתה רכישה בחנות:
עסקה ברוכלות (בבית הלקוח או בכל מקום שאינו מקום בית העסק), עסקה במכר מרחוק בעקבות
שיווק מרחוק (באינטרנט, בטלפון וכו'), עסקה
לרכישת יחידת נופש.

כמובן, קיימות עילות נוספות עבור ביטול עסקה, כגון פגם, הפרת חוזה, הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן (הטעיה, ניצול חולשתו או מצוקתו של הצרכן, אותיות קטנות מדי בחוזה אחיד וכד'.
חוק הגנת הצרכן מחייב את העוסק לגלות מראש לצרכן את מדיניות החזרת המוצרים שלו בשלט
בולט בחנות במקום הנראה לעין, ליד כל קופה, בגודל פוליו A4, תחת הכותרת "מדיניות החזרת מוצרים" באותיות ברורות וקריאות.
קיימים מוצרים שעליהם לא חל החוק: מוצרי מזון ומוצרים העלולים להתקלקל,- מוצרים הניתנים להקלטה, שכפול כאשר הצרכן פתח את האריזה לדוגמה קלטות וידיאו, מוצרים שיוצרו במיוחד
עבור הצרכן על פי הזמנתו, מוצרים שאסור להחזירם על פי דין, כגון תרופות.
פתיחת האריזה של המוצר כשלעצמה אינה מהווה סיבה לאי החזרה. רק אם מצב המוצר עצמו
הורע אי אפשר יהיה להחזירו.

ב-14/12/10 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) המקנות לצרכן את הזכות לבטל עסקאות מסוימות באופן חד צדדי וללא סיבה ולקבל את כספו חזרה.
ניתן לבטל עסקה רק במוצרים שמצויינים בתקנות. לגבי יתר המוצרים יש לבדוק אם הם נכנסים לקבוצות מקרים שבהם יש זכות החזרה.
התקנות קובעות רשימה של מוצרים ושירותים שלגביהם ישנה זכות ביטול עסקה ואת פרק הזמן
שיש לצרכן כדי לממש את זכותו. התנאים הבסיסיים לכולם הם:

• המוצר הוחזר לעוסק.
• ערך המוצר הוא 50 שקלים ומעלה.
• המוצר לא נפגם ולא נעשה בו שימוש על ידי הצרכן .

קבוצה 1: ניתן לבטל את העסקה תוך 14 יום מיום קבלת המוצר: ריהוט, ציוד לבית ולגן, מכשירי חשמל ומכשירים אלקטרוניים, מוצר שנמצא באריזה מקורית שלא נפתחה, מוצר שצרכן הזמין
אך הוא לא סופק לו עדיין ומטהר מים ומתקן מים מינראליים.

קבוצה 2: ביגוד, הנעלה, תכשיטים: ביגוד והנעלה בתנאי שלא הוסרה תווית המחיר
ותכשיטים שערכם אינו עולה על 3000 שקלים. מועד אחרון לביטול העסקה: ניתן לבטל את העסקה מיום הרכישה ועד תום שני ימים שלאחריו שאינם ימי מנוחה.

קבוצה 3: נופש ובילוי, קורסים וחוגים: שירותי הארחה, נסיעה, חופש ובילוי, קורסים וחוגים.
מועד הביטול: ניתן לבטל את העסקה תוך 14 יום מיום עשיית ההסכם ועד 7 ימי עסקים לפני מועד תחילת השירות.
תנאים מיוחדים: התקנות יחולו רק על שירותי תיירות פנים. כרגע התקנות לא חלות על תיירות
חוץ לא חל על לימודים אקדמאיים ועל קורס פסיכומטרי לגביו יש הוראות ספציפיות בחוק הפיקוח
על מכונים פסיכומטריים.

קבוצה 4: מנויים ועסקאות מתמשכות שונות ובהן: שירותי קוסמטיקה ואסתטיקה (כולל טיפולי
הסרת שיער, עסקת נופש ארוך טווח (תקופה העולה על שנה שבה הצרכן, תמורת תשלום,
מקבל זכות לקבלת הנחות והטבות על לינה, נסיעה וכו, חברות או מנוי במועדון הנחות,
שירותי טלפון נייח, שירותי טלפון נייד, גם אם נעשה שימוש במכשיר/ציוד שירותי אינטרנט,
שירותי כבלים ולווין, גם אם הותקן ציוד בבית ,חברות/מנוי במועדון כושר, חברות/מנוי במועדון היכרויות, מנוי להגרלות והימורים.

המועד האחרון לביטול: 14 ימים מיום עשיית העסקה או מיום מסירת חוזה בכתב, לפי המאוחר.
תנאים מיוחדים: - זכות הביטול ניתנת גם אם התחילו כבר במתן השירות ( למשל חיבור לכבלים, מסירת תג כניסה למועדון כושר - לגבי שירותי סלולר, ניתן לבטל את העסקה גם אם נעשה
שימוש בציוד בתנאי שלא נפגם.
גם אם הוחל במתן השירות יש לשלם עבור השירותים שנתנו עד למועד הביטול.

2. הזמנתי טכנאי לתיקון תקלה בטלויזיה. נאמר לי שהוא יגיע בין השעה 8:00 בבוקר
ל-12:00 בצהרים. כל היום מתבזבז לי. מה עושים?

תשובה: ביום 28 בספטמבר 2008 נכנס לתוקף תיקון לחוק: הגנת הצרכן. במטרה למנוע עיכוב
של צרכן בביתו בהמתנה ממושכת לטכנאי, לשפר את השירות לצרכן ולחייב את נותן השירות
לפצות את הצרכן במקרה של איחור .
החוק חל על ביקור טכנאי במסגרת תעודת האחריות שנתנה לאחר רכישה ובמהלך תקופת
האחריות. כמו כן החוק חל על ביקור טכנאי במסגרת חוזה למתן שירות כגון הגעת טכנאי לבדיקת הממיר המחובר לטלויזיה.
זמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים לאחר השעה שתואמה.
במקום לתאם שעה לביקור הטכנאי, רשאי העוסק להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית. הצרכן רשאי לסרב להצעה זאת. אם הצרכן מקבל את ההצעה, זמן ההמתנה לקריאה טלפונית לא יעלה
על שעתיים.

נותן השירות רשאי לדחות את הביקור, אך עליו להודיע לצרכן על הדחייה עד השעה 20.00 בערב הקודם למועד הביקור ולתאם מועד חדש.
פיצוי: במקרה של סיכול – הצרכן לא זכאי לפיצוי. סיכול = איחור הנובע מנסיבות שנותני השירות
לא ידעו עליהן, לא יכלו לדעת עליהן ולא יכלו למנוע אותן.
במקרה של הפרת הוראות לעניין הקריאה הטלפונית – גובה הפיצוי: 300 ₪.

במקרה של תיאום שעה:
1. לאיחור של שעתיים מעבר לזמן ההמתנה – גובה הפיצוי: 300 ₪
2. לאיחור של שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה – גובה הפיצוי: 600 ₪
נותן השירות יכול להציע פיצוי בשווה כסף וזה נתון לבחירת הלקוח.
הפיצוי ללא הוכחת נזק אינו בא במקום פיצוי אחר המגיע לצרכן בגין נזקים כספיים שנגרמו
לו כתוצאה מהאיחור/ביטול.

3. קניתי מחשב דרך האינטרנט. בתמונה צולמו מחשב על כל אביזריו וגם צג. כשקיבלתי את המחשב הסתבר לי שלא היה צג ובחברה טענו שהצג לא היה חלק מהעסקה. בדיקה באותיות הקטנות הוכיחה כי אכן לא מופיע שם צג. אני מרגיש שרומיתי. מה עושים?

תשובה: רבים קונים מוצרים על-פי התרשמותם מתמונה אטרקטיבית של מוצר בפרסומות, ולאחר קבלת המוצר, מגלים שהוא שונה משמעותית מן המתואר בתמונה. הבעיה חמורה במיוחד ברכישות מסוג "עסקת מכר מרחוק". ברכישות אלה אנו מתבססים על התרשמותנו מתיאור המוצר בעלונים, בקטלוגים ובאתרי אינטרנט. לטענה על הטעיה תגובת המוכרים היא שבפרסום צוין כי "התמונה היא להמחשה בלבד".
חשוב לציין: במקרים רבים לתצלום שנראה בפרסום, יש השפעה מכרעת על ההחלטה לרכוש מוצר
זה או אחר.

חוק הגנת הצרכן (סעיפים 2 ו-7) אוסר הטעיה בפרסומת בצורה רחבה ביותר. האיסור הוא על פרסומת בעיתונים, רדיו, מודעות, דואר, אריזה או עיצוב.
כך, למשל, אם קונים אבקת מרק בטעם עוף, ועל גבי האריזה מצויר או מצולם עוף ממשי - זו הטעיה. היצרנים הישראלים הגדולים נזהרים בדרך כלל ונמנעים מהטעיות כאלה. ניתן לראות לעיתים מוצר מזון, שהתצלום על האריזה אינו זהה למוצר עצמו, ובצידו יש ציון הצעת הגשה בלבד.
שיטה זו מקובלת בעולם, אם כי לעתים יש תלונות כי בכל זאת מדובר באשליה מסוימת.
החוק קובע רשימה של 19 פריטים שאליהם מתייחסת אפשרות ההטעיה. מדובר בטיב המוצר ואיכות השרות, כמות, משקל, מועד האספקה, דרכי הטיפול בנכס, זהות היצרן או נותן השירות, מקום ייצור הנכס (למשל טלוויזיה שיוצרה בסין, אין לתת רושם שהיא נוצרה ביפאן), תאריך הייצור, ההתאמה לתקן, קיומם של חליפים, הנחות, חוות דעת לגבי תכונותיו של המוצר, שימוש קודם שנעשה בו, תנאי האחריות ועוד.

האיסור חל על תוצרת הארץ ועל תוצרת חוץ, וליבואנים אין יתרון בנושא זה על היצרנים המקומיים. בסמכותו של הממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשייה והמסחר לפקח על פרסומת מטעה ולדרוש את הפסקתה, או לדרוש מהמפרסם תיקון לפרסומות. צרכן שרכש מוצר תוך הסתמכות על פרסומת מטעה יוכל לבטל את העיסקה, ואפילו לקבל פיצויים אם נגרם לו נזק.
עמדת בתי המשפט היא שפרסום חייב להציג את הדברים כהווייתם, וכי פרסום המגלה טפח ומכסה טפחיים אינו יכול להיחשב פרסום בתום לב. אם המוצר שונה באופן מהותי מן המוצר שהוצג בתצלום "להמחשה בלבד", יש בכך הטעיה.
באחד מפסקי הדין נקבע, שפרסום, שנועד למשוך קונים באמצעות תיאור מסוים שאינו נכון הוא
מטעה ואסור על-פי הדין והדבר נכון גם אם העובדות נודעות ללקוחות מאוחר יותר.

מה אפשר לעשות?

1. חשוב מאוד להתייחס למבצעים בחשדנות. יש לבחון היטב פרסומים המבטיחים הנחות, ובמיוחד כשיש הבטחות ל"מחירים מוזלים", "חינם" או כמעט חינם". ייתכן שהם יקרים הרבה יותר.
2. במקרה של פגיעה כתוצאה מפרסום מטעה, ניתן לדרוש פיצוי בגין הנזק שנגרם לצרכן, או לבטל את העסקה – תוך שבועיים מיום ביצוע העסקה או מיום קבלת המוצר לפי המאוחר מביניהם .
3. ברכישה של מוצר ב"עסקת מכר מרחוק", ניתן לבטל את העסקה עד 14 יום מיום קבלת המוצר. ואם הביטול נעשה בשל אי התאמה או הטעיה – המוכרים אינם זכאים לדמי ביטול.

4. קניתי רכב חדש. לאחר זמן מה הסתבר לי כי קניתי רכב מנוכל אשר מכר לי רכב גנוב
ועובדה זו לא עלתה בבדיקת המחשב בעת העברת הבעלות. האם איאלץ לוותר על הרכב
לטובת בעליו המקורי?

תשובה: בנסיבות האמורות הדין הישראלי מעמיד לרשותנו הגנה המכונה "תקנת השוק",
אשר קבועה בסעיף 34 לחוק המכר. תקנת השוק חלה בשעה שאדם קיבל את ה"זכות" הנטענת
שלו, ממי שלא היתה לו כלל זכות בנכס המועבר. הכלל הרגיל במשפט הוא, כי אדם אינו יכול
להעביר לאחר יותר ממה שיש לו, ועל כן ממילא הנוכל שמכר לכם רכב שאינו שלו לא יכול היה
למכור לכם אותו.

החריג לכלל מתקיים כאשר חלה "תקנת שוק". באופן זה יכול - לדוגמא - רוכש לקבל זכות בנכס,
אף אם הנכס נגנב מבעליו – ובתנאי שהנכס נרכש בתנאיה של "תקנת השוק".
סעיף 34 לחוק המכר קובע, כי אם נמכר נכס נד (מיטלטלין) על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר (כגון: סוחר רכב) והמכירה היתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה
כשהיא נקייה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר, אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או
לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום לב.

כלומר קיימים ארבעה תנאים מצטברים לקבלת ההגנה במיטלטלין: המוכר עוסק במכירת נכסים
מסוג הממכר, והעסקה נעשתה במהלך עסקיו הרגיל; הקונה שילם את התמורה שנקבעה לשם
ביצוע העסקה וקיבל את הנכס לחזקתו; התמורה הייתה תמורה ממשית ולא סמלית כלומר שווה
או לפחות קרובה לערך האמיתי של הנכס.

במקרקעין חל סעיף 10 לחוק המקרקעין שקובע הסדר דומה: קיימים שלושה תנאים מצטברים
לקבלת ההגנה במקרקעין: מדובר במקרקעין מוסדרים (הרשומים בטאבו), הקונה בדק את פנקס הזכויות לפני ביצוע העסקה והסתמך עליו בתום לב לשם ביצועה והקונה שילם את התמורה
שנקבעה לשם ביצוע העסקה. כאשר מתקיימים שלושת התנאים האלו, יהא כוחה של זכות קונה המקרקעין יפה אף אם הרישום בפנקס הזכויות לא היה נכון.



 
 
נבנה על-ידי כתום סטודיו